דוגמה מקורס אמיתי. כך נראים הסיכומים ב-EzClever. ל-EzClever

EzCleverניהול מוצר

נושא

מחזור החיים, תיעוד והצגה

ארבעה שלבים במעגל, טיקט עם חמישה חלקים, וארבע שאלות לפני הצגה.

1 דקות קריאה · 6 חלקים

מגיע מפרקים

ארבעה שלבים, במעגל

השלב העולם מה עושים
וולידציה הבעיה מחקר שוק: שווקים, לקוחות, משתמשים, מתחרים. ממפים את הבעיות ואת המחיר שמשלמים היום בלי פתרון
אפיון הפתרון מפרטים יכולות, עיצוב והיתכנות. בודקים פרוטוטייפים מול קהל היעד
ביצוע הפתרון המפתחים בונים, ומנהל המוצר מסיר חסמים ושומר על לוחות הזמנים
שחרור ומדידה הפתרון QA, השקה, ומדידה. ומשם חוזרים לוולידציה

הטיקט

טיקט הוא מסמך קצר למשימה אחת, במקום MRD ו-PRD ארוכים. חמישה חלקים:

  1. מוטיבציה, שקשורה לצורכי המשתמשים ולמטרות העסקיות
  2. קישורים למאמצים ולטיקטים אחרים
  3. מדדי הצלחה
  4. Definition of Done
  5. מידע מקדים: הנתונים והמחקרים שהובילו להחלטה

ארבע שאלות לפני הצגה

  1. באיזה שלב המוצר? רעיון, וולידציה, אפיון, ביצוע או שחרור
  2. מי הקהל? פיתוח, שיווק, שירות לקוחות, משפטי, הנהלה, משתמשים
  3. מה רוצים לקבל ממנו? עבודה, אישור, תקציב, משוב
  4. איך התוצאה תשפיע על המוצר? מה נעשה בכל תשובה

הקשר לפרק 3

ההצגה למשתמשים, ההפצה והשיווק מתחילים בשלב השחרור. בפרק 3 רואים שגם להם יש אסטרטגיה: הצעה, הפצה ושיווק, שחייבים לעבוד יחד.

איפה זה תופס אתכם

  • לקפוץ לפתרון כבר בוולידציה. בעולם הבעיה נמנעים מפתרון בכוונה
  • לכתוב "לפתח אפשרות תשלום". זה לא Definition of Done. צריך לומר בדיוק מי יוכל לעשות מה, ואיך יודעים שזה עובד
  • להציג לכולם את אותה מצגת. מנהלים צריכים נקודות החלטה, ומפתחים ארכיטקטורה

בדיקה עצמית

  1. למה מחזור החיים מצויר כמעגל?
  2. מה ההבדל בין מוטיבציה למדד הצלחה בטיקט?
  3. בשלב הביצוע, מה מציגים?

תשובות. 1: כי אחרי השחרור חוזרים לחקור: מה עובד, מה לא, ומה המתחרים עשו. 2: המוטיבציה אומרת למה עושים את זה, ומדד ההצלחה אומר איך נדע שזה עבד. 3: פרוטוטייפים ועדכוני התקדמות, כדי להראות שהמוצר מתקדם ולקבל משוב.

תרגול